,יושבת בבר
.לבדי
.כל כך קר
.וכל כך חמוץ
העולם בזוויות הכוס, מתפצל
.כמו ביהלום
בחוץ
- זאוס שולח דרישת שלום
.הבזקים של ברקים
כותבת לגיבורים ראשיים של חיי
הודעות
שאחרת
.אולי הייתי שומרת בפנים עוד נצח
אחרי מנה מכובדת של עיוות מציאות
.הטעם של החיים נהיה הרבה יותר מתובל
פתאום
כואב
כואב
כואב
.כאב פועם באזור הלב
.אוי לא
.בבקשה
אם זו מוות, אז בבקשה
.לא עכשיו
,לא ביום כל כך רטוב
,לא ביום הראשון בשבוע
לא בבר
עם השיר המטופש הזה
בסביבה של כל כך הרבה אנשים
טיפשים
זרים
קרים
צעירים
.כמוני
.בבקשה לא
אני מבטיחה להיות יעילה יותר
בשנה הבאה
מבטיחה מולם
מולי
מול האלי
.הלא ממשי
מבטיחה שלא אתדרדר
ולא אקח הכל
.באופן כל כך אישי
הפעימות מתחזקות
אות חשמלי לאחר אות
.מעבירים כאב בתוכי
.שקט, ילדה, אל תבכי
?גשם? בר? הודעות שיכורות? כדורים? אלכוהול
,תרגעי
.שלך setting -זה לא ה
את לא רואה
שזה יותר מדי
יפה
?ודרמטי
תזכרי את מה שאמרתי
כדי שתוכלי לצחוק על זה אחר כך
- מהענן
.שלך setting -זה לא ה
,אין זמן טוב למוות
אבל
,כשהוא יבוא אחריך
זה יהיה הכי לא קשור
.והכי מגוחך
---selfiSH--Autumn 2014---
No comments:
Post a Comment